#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוקים בתפילה 1) לפי רבינו יונה 2) לפי הרא&quot;ש (ורמב&quot;ם, רש&quot;י, וטור)?	"1) בכל ברכה וברכה - אם מתפלל בעבור הציבור יתפלל בלשון רבים ורק יוסיף בסוף הברכה [קודם ברוך אתה ה&#x27;, אבל אח&quot;כ אינו נכון להוסיפה בהחתימה או לאחר הברכה כהראבי&quot;ה (פמ&quot;ג סי&#x27; קכ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)] שלא יהא נראה כמוסיף על מטבע הברכה [ובלבד שיסיים מעין החתימה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)], ואם מתפלל בעבור יחיד יתפלל בלשון יחיד וממילא מותר להוסיפה אפי&#x27; באמצע הברכה. בשומע תפילה - לפי הב&quot;י יכול להוסיף אפי&#x27; בלשון רבים באמצע הברכה אבל לפי הב&quot;ח דינו כשאר ברכות דאם מתפלל בלשון רבים צריך להוסיפה בסוף הברכה [והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) משמע דפסק כהב&quot;ח] [והקשה הפר&quot;ח דלפי הב&quot;י למה כתב הרבינו יונה דיש ד&#x27; חילוקים, הרי לדבריו ליכא חילוק בין שומע תפילה לסוף שמ&quot;ע, ועי&#x27; בט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;]. בסוף שמ&quot;ע - יכול להוסיף כל מה שירצה. 2) בכל ברכה יכול להוסיף בלשון רבים אפי&#x27; באמצע הברכה. מעיקר הדין קיי&quot;ל כהרא&quot;ש אבל טוב ליזהר לכתחילה כהרבינו יונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)."	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוקים בין הבקשות בשאר הברכות להבקשות בשומע תפילה?	"בשאר הברכות צריכים להיות מעין הברכה ודוקא לבקשה לשעבר אבל בשומע תפילה יכול לבקש לכל דבר ואפי&#x27; על העתיד (פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ונראה דזהו כשמוסיף בפה, אבל כבר הביא המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קט&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;) מסדר היום דבכל ברכה יחשוב על צרכיו שלעתיד (וכ&quot;כ הכה&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;)}, ומש&quot;ה אמרינן דאפי&#x27; עשיר יבקש מזונותיו בשומע תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [אבל לא יבקש מזונותיו בתפילת מנחה (זוהר פרשת פינחס, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)], ויזהר שלא להרבות שאלות רק אחת כוללת כמו זרע אנשים (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להוסיף התפילות שנדפסים בהסידורים?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) צועק כנגד המדפיסים נוסחאות אלו בסידורים, דבודאי נכון מפעם לפעם לומר תפילה על חטאיו או על פרנסה אבל לא לקבוע תפילה קבועה בתוך הסידור והיא חוצפה כנגד האנשי כנה&quot;ג [וכ&quot;כ הט&quot;ז (סי&#x27; קכ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) ורשז&quot;א, והוסיף רשז&quot;א שאם הזכיר התפילה בג&#x27; תפילות הוי כעין נדר (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור המתפללים?	"מותרים להם להוסיף אפי&#x27; באמצע הברכה בלשון רבים (ב&quot;י עמ&#x27; תמ&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסוף שמ&quot;ע האם יכול להוסיף בקשות קודם יהיו לרצון?	"לפי הרבינו יונה מותר (וכ&quot;כ הרמ&quot;א לקמן סי&#x27; קכ&quot;ב) אבל לפי הרשב&quot;א (מובא בשו&quot;ע לקמן סי&#x27; קכ&quot;ב) צריך לומר יהיו לרצון תחילה."	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לפרט השם של החולה?	"בדרך כלל עדיף לפרט השם כדאיתא בזוהר (פרשת וישלח) על הפסוק הצילני נא מיד אחי מיד עשו, אבל בפניו א&quot;צ לפרט (גמ&#x27; ברכות ל&quot;ד ע&quot;א, פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אמנם, כתב הפר&quot;ח דאפי&#x27; בפניו יש לו רשות להזכיר שמו וכדמשמע הלשון דא&quot;צ לפרט, אכן החת&quot;ס (נדרים מ&#x27; ע&quot;א) כתב דעדיף שלא להזכיר שמו כי בהזכרת שמו יש קצת התעוררות דין]"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יפרט שם החולה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) שיאמר שמו ושם אביו או אמו"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתפלל בעבור אביו?	לא יאמר תרפא אבי מורי אלא תרפא פלוני אבי, כדאשכחן דשלמה המלך אמר דוד אבי (ספר חסידים, רע&quot;א)	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להתפלל בעבור חולה בברכת רפאנו או בברכת שומע תפילה?	"כתב חידושי הר&quot;ן בע&quot;ז (ח&#x27; ע&quot;א) דאינו רשאי להמתין עד שומע תפילה, ומ&quot;מ אם לא הזכיר ברפאנו יזכירו בשומע תפילה. {ולכאורה מיירי כשהוא פיקוח נפש ממש, אבל בלא&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ס קכ&quot;ב דעדיף להאריך בסוף שמ&quot;ע}"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף בקשה בתחילת הברכה?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מסי&#x27; תקס&quot;ו דצריך להתחיל הברכה כדתקנו חז&quot;ל ולהוסיף אח&quot;כ, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דצריך לעשות המטבע שטבעו חכמים עיקר ובקשה שלו טפילה, והוסיף הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דצריך להתחיל במאמר שלם כגון אתה חונן לאדם דעת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להתוודות בשומע תפילה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהאריז&quot;ל דטוב לומר חטאתי עויתי פשעתי, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דאם יש לו עון חדש יזכירו בתפילה הקודמת אצלו ויתפלל בהכנעה ובקול בוכים ויקבל על עצמו שלא לעשות עוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ואע&quot;פ דזהו על העבר ולא על העתיד ושייך יותר לברכת סלח נא, י&quot;ל דאין זה בקשת צרכיו אלא בקשת מחילה ומש&quot;ה מוסיפין אותה בשומע תפילה}"	סימן קיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להאריך בבקשתיו?	לצרכי ציבור יכול להאריך אבל לצורך יחיד אין להאריך אלא בסוף שמ&quot;ע	סימן קיט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור לצורך יחיד?	"הציבור האריכו בסליחות בעבור המהרי&quot;ל ומשמע דמותר, אבל דחה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) די&quot;ל דהמהרי&quot;ל שאני כיון דרבים צריכים לתורתו כרבים דמי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן קיט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה או דילג אחד מהברכות?	"רב הונא סבר דחוזר לאתה חונן ורבי אסי סבר דאמצעיות אין להם סדר וקיי&quot;ל כוותיה, רש&quot;י סבר דיכול להזכיר הברכה ששכח בכל מקום שנזכר קודם רצה [אבל לאחר רצה צריך לחזור לראש (הגהות בית מאיר) {וצ&quot;ב למה אינו יכול לחזור לתחילת רצה}] אבל הרשב&quot;ם ושאר ראשונים סברי דצריך לחזור לאותה ברכה, וכן קיי&quot;ל. [ולגבי מי שדילג אחד מג&#x27; ראשונות, מבואר מהטור דצריך לחזור לראש שמ&quot;ע, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו]"	סימן קיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ביחיד 2) בש&quot;ץ שאינו יכול להמשיך, אם טעה והוא עדיין באותה ברכה?	1) יחזור למקום שטעה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) האחר העומד במקומו יחזור לתחילת הברכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) {וק&quot;ק למה הוצרך להביא ראיה מהירושלמי, הרי הוא מבואר היטב בבבלי (הר&quot;י באק)} 	סימן קיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דילג במזיד?	"צריך לחזור לתחילת שמ&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם החתימה יכול לתקן טעות בברכה?	"לפי הגר&quot;א החתימה יכול לתקן הברכה אם שכח הדבר שהוזכר בהחתימה [כגון ששכח להזכיר קיבוץ גליות באמצע הברכה], אבל הגר&quot;א אינו מוסכם ומשמע מהרבה דוכתי דהמ&quot;ב ס&quot;ל דאינו יכול לסמוך על הגר&quot;א אלא כצירוף בעלמא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם, וע&quot;ע בביה&quot;ל סי&#x27; קי&quot;ז ד&quot;ה אם, ובביה&quot;ל סי&#x27; נ&quot;ט ד&quot;ה ולא)"	סימן קיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד ששכח לומר ענינו?	"אם סיים ברכת שומע תפילה [ואפי&#x27; אם רק אמר ברוך אתה ה&#x27;] אין מחזירין אותו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל יכול לכוללה בתחנונים (שו&#x27;&#x27;ע סי&#x27; תקס&#x27;&#x27;ה סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן קיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שטעה בעננו 1) ולא הזכירו והוא עומד באמצע ברכת רפאנו 2) ולא הזכירו והוא עומד אחר ברכת רפאנו 3) ולא הזכירו והוא עומד אחר ברכת שומע תפילה 4) והזכירו קודם ברכת ראה בענינו?	"1) חוזר ואומר ענינו ואח&quot;כ רפאנו (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) 2) [ואפי&#x27; אם רק אמר ברוך אתה ה&#x27; דרופא חולי] אינו יכול לחזור דיהיה ברכה לבטלה משום רפאנו [אבל משום ענינו לא חיישינן לברכה לבטלה כיון דחז&quot;ל קבעו להיות ברכה בפנ&quot;ע, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)] אלא כוללה בשומע תפילה [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) חותם ברוך אתה ה&#x27; העונה בעת צרה ושומע תפילה ואינו נחשב כחתימה בתרתי, אבל הדה&quot;ח סבר דחותם רק שומע תפילה, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט)] 3) יאמרנה קודם אלקי נצור בלא חתימה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27; בשם תשובת מהרש&quot;ל, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) 4) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מסתפק בדבר ונוטה לומר דיאמר ענינו עוד פעם, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) עדיין מסופק בדבר, ולפיכך הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דיאמרנה בשומע תפילה."	סימן קיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באו עשרה מתפללין אחר שאמר הש&quot;ץ רפאנו?	"יאמר ענינו בשומע תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ומכאן מבואר דאין אומרים ענינו אלא בעשרה מתענים, אכן המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ד) מצדד לומר דבד&#x27; צומות סגי בז&#x27; מתענים (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו עשרה מתענים אבל יצאו מקצתן 1) קודם שהגיע הש&quot;ץ לענינו 2) לאחר שהגיע לענינו?	"1) יאמרנה בשומע תפילה [ואפי&#x27; להשיטות דאם ליכא עשרה מתפללין אינו יכול לאומרה בשומע תפילה, הכא עדיף דהתחיל בהיתר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), אמנם המ&quot;ב (סי&#x27; תקס&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ג) עצמו פסק כהדה&quot;ח דלעולם יכול להזכיר ענינו בשומע תפילה (מ&quot;ב דרשו)] 2) יכול לגמור ברכת ענינו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) "	סימן קיט סעיף ד		
